מדיטציה במים

המדיטציה הראשונה שלי

אפשר לומר שגדלתי במים של הכנרת.

אמא שלי למדה אותי לשחות בגיל צעיר

וכשהגעתי לגיל שהייתי מספיק עצמאית במים לדעתה

היא צירפה אותי אליה לשחיית הבוקר שלה בכנרת עם הזריחה.

אני ממליצה לכל אחד לחוות לפחות פעם אחת בחיים

את הכנרת בשעת הזריחה.

קשה לתאר את היופי הראשוני,

המים שקטים כמו מראה רכה ומלטפת

צבועים בורוד, תכלת, לבן

הרגשתי כאילו אני בתוך אחד מהציורים התנ"כיים שרואים

קרני שמש יוצאות מתוך ענן ושופכות אור על המים

ציפור שעוברת

התנועה הרכה של המים.

אמא שלי הייתה שוחה למרחקים

ותוך זמן קצר הייתה נעלמת לגמרי אי שם במים

תמיד צחקנו שהיא שוחה לטבריה.

אני גם קיבלתי ממנה השראה להתרחק לגמרי מהחוף

ופשוט לצאת למעין טיול בוקר בשחייה.

אני חושבת ששם למדתי או יותר נכון גיליתי

איך לנוע במים ולהתקדם ללא מאמץ

מבלי להתיש את עצמי.

איך לחבר את הנשימה אל התנועה.

איך להתאחד עם המים ולהתמסר לתמיכה שלהם.

איך לסמוך עליהם ועל עצמי

השתעשעתי בקצבים שונים של התנועה במים

וכשהייתי צריכה יותר מנוחה

הייתי פשוט צפה על הגב ונושמת

מוותרת על תחושת פחד או צורך לשלוט

בהתקדמות שלי

פשוט נושמת

פשוט נמצאת

עכשיו כשאני נזכרת ברגעים האלה

כנראה שם תרגלתי מדיטציה

בפעם הראשונה בחיי

מבלי לדעת בכלל שזה מה שאני עושה.

מאיפה היה לי את הידע הזה?

הידע הזה כבר קיים

אני מאמינה שבכולנו

כל מה שצריך זה פשוט

לפנות זמן של שקט

ולהקשיב